כוכבים בחוץ

עטיפת הספר

כוכבים בחוץ הוא ספר שירים מאת נתן אלתרמן שראה אור בשנת 1938, ונחשב בעיני רבים כפסגת יצירתו.

מתוך הספר

  • "עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ
וְעָנָן בְּשָׁמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיו
מְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר אוֹרַח."
  • "גַּם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת.
שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר
זָרִים וּמְבֻצָּרִים.
בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת
עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצְּרָצָרִים."
  • "כִּי סָעַרְתְּ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ.
שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ, שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם!
תְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַנֵּךְ
וְאֵלַי גוּפִי סְחַרְחַר, אֹבֵד יָדַיִם!"
  • "גָּבְהוּ בְּיָמֵינוּ הָאֵשׁ וְהַמַּיִם.
אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים בִּשְׁעָרִים וּמַרְאוֹת.
נִדְמֶה – גַּם הַלַּיְלָה הוּא נְהַר הַיּוֹמַיִם,
אֲשֶׁר עַל חוֹפָיו אֲרָצוֹת מוּאָרוֹת."
  • "הָעֵצִים שֶׁעָלוּ מִן הַטַּל,
נוֹצְצִים כִּזְכוּכִית וּמַתֶּכֶת.
לְהַבִּיט לֹא אֶחְדַּל וְלִנְשֹׁם לֹא אֶחְדַּל
וְאָמוּת וְאוֹסִיף לָלֶכֶת."

  • "לחייו ולמותו את הזמר אשאיר."
  • "לְךָ עֵינַי הַיּוֹם פְּקוּחוֹת כְּפִתְאוֹמַיִם."
  • "שותק ונכרי, בחדרך השלו, אחכה לך כמו נעליך."
  • "אל תכבי את העבר, נרו יחיד כה ורפה."
  • "אינני רוצה לכתוב אליהם. רוֹצֶה בְּלִבָּם לִנְגֹּעַ."
  • "כך נוסע הזמן. הוא יקר ושביר. הובילוהו לאט."
  • "לעד לא תעקר ממני, אלוהינו, תוגת צעצועיך הגדולים."
  • "אֵינָם שׁוֹכְחִים אֶת הַחֶסֶד שֶׁל מִלַּת אַהֲבָה אַחַת."
  • "בחדרי העולם הגדולים, הריקים, גם צחוקך יבהל מעצמו."
  • "הערב הנודד אל ההרים פנה. שעת הפרידות, מה קדושה את!"
  • " כי יש תבל רבה... ושיר עלמה בשער עוד מרנין אותה."
  • "הדממה שבלב, בין דפיקה לדפיקה, הדממה הזאת היא שלך."
  • "וְסוֹף אֵין לַדֶּרֶךְ הַזֹּאת הָעוֹלָה. סוֹפֵי הַדְּרָכִים הֵמָּה רַק גַּעֲגוּעַ."
  • "בנגון דומיות ושמיים העיר עד עיניה מוצפת. איך אצא לעבור לבדי בשקיפות המבול השקט?"
  • "באור ובגשם העיר מסורקת, היפה באמת - היא תמיד ביישנית, אלך נא היום, עם בתי הצוחקת, בין כל הדברים שנולדו שנית."
  • "'עוֹד אָבוֹא אֶל סִפֵּךְ בְּעֵינַיִם כָּבוֹת. עוד אצניח אלייך ידיים. עוד אומר לך את כל המילים הטובות, שישנן, שישנן עדיין."
  • "הרחק לגובה, בנהימה מורעבת, עיר אשר עיניה זוהב מצופות, מיתאדה בזעם, בתימרות האבן, של המגדלים והכיפות."

נאמר עליו

  • "אלתרמן ביקש להופיע הופעה מקובצת ראשונה לא כיוצרם של שירים בודדים, טובים יותר או פחות, אלא כיוצרו של עולם שירי שלם, המבוסס על התאמות וניגודים, על הַקְבלות ועל עימותים, על מוטיבים ועל דמויות, שהיחסים שביניהם היו חשובים לו לא פחות מהם עצמם." ~ דן מירון
  • "זו שירה מודרניסטית וסימבוליסטית רבת־יופי, המציגה קלידוסקופ צבעוני של מראות מרהיבים, עטורה להטוטי לשון וזיקוקים של דימויים ומטפורות, חריזה וירטואוזית, ריתמוס מהפנט ומשקלים הבנויים לתלפיות." ~ חגי רוגני
  • "אין כמו שירי 'כוכבים בחוץ' כדי להבהיר ובעיקר כדי להמחיש מהי לשון פיגורטיבית וכיצד היא אומרת את דברה באמצעות הדימויים והמטפורות. בספרות, בניגוד לחיים, תפקידם של הדימויים והמטפורות אינו לפשט ולהבהיר את המתואר, אלא דווקא לסבך, להקשות, לעכב את הקליטה. לגרום לקורא להתבונן במראות היומיומיים, בדברים המוכרים, ולראותם לפתע באור חדש, כאילו ראה אותם בפעם הראשונה." ~ גוני בן-ישראל

ראו גם

קישורים חיצוניים

This page is based on a Wikipedia article written by contributors (read/edit). Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply. Images, videos and audio are available under their respective licenses. Cover photo is available under CC BY 2.0 license.